טורבינות הרוח
בשנים האחרונות מקודמות תכניות להקמה של 150-200 טורבינות רוח בגולן.
מדובר בטורבינות ענק שגובהן, מהבסיס עד קצה הלהב, הוא 200 מטר. לשם השוואה טורבינות אלה גבוהות ממגדלי עזריאלי וגבוהות פי 6 מהטורבינות המיניאטוריות הקיימות מזה שנים בגולן על תל עסניה.
מלבד חוות 'עמק הבכא' שאושרה בשנת 2015 בוועדה המחוזית (צפון) לתכנון ובניה, שאר התכניות מקודמות בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). נכון להיום ישנן 4 תכניות נוספות בשלבים סטטוטוריים שונים.
לאור מדיניות הממשלה לקידום אנרגיית רוח יתכן כי ישנן כוונות לקדם חוות רוח נוספות אשר טרם נחשפו לציבור.
פגיעה בנכס טבע לאומי יקר מאות הטורבינות יעטפו את קו התלים הישראלי ותשתיות נלוות יפקדו את השטח לאור זאת פני הגולן ישתנו כליל - מאזור טבעי ופסטורלי לאזור תעשייה לחשמל.
להבי הטורבינות המסתובבים במהירות של כ-300 קמ"ש קוטלים בעלי כנף: עופות, עטלפים וחרקים, דבר המוכר כבר מהניסיון המועט בארץ ומן הניסיון הרב בעולם. פגיעה בבעלי הכנף צפויה לפגוע באקוסיסטמה, למשל: בוויסות מזיקים (נחשים ונברנים), ופגיעה במאביקים- (של צמחי הבר ושל החקלאות) וכן להביא להכחדת מינים, למשל: נשרים ורחמים.
תוצרי לוואי טורבינות רוח מייצרות רעש, תת-רעש וריצוד כתוצאה מתנועת הלהבים. תוצרי הלוואי גורמים להפרעות בריאותיות עליהן מדווחים תושבים מכל העולם, ביניהן: כאבי ראש, עייפות, עצבנות, קשיי ריכוז, טנטון וכן מקרי אפילפסיה. בנוסף להשפעה על בני האדם, שני מחקרים מראים שגם ציפורי שיר וגיריות מושפעות מתוצרי לוואי אלו.
פגיעה בביטחון ונטל כלכלי תוצרי הלוואי שהוזכרו לעיל יוצרים הפרעה קשה למערכות ההגנה של צה"ל הממוקמים בסמוך לגבול. הדרך היחידה להתגבר על כך היא פתרון טכנולוגי שעלותו מאות מיליוני ש"ח, שימומן ברובו מכספי ציבור. בנוסף להפרעה זו, טורבינות ענק לא תאפשרנה טיסה ברום נמוך ולפיכך תיפגם יכולת התנועה של מטוסי ומסוקי חיל האוויר וכן מטוסים לכיבוי אש בעתות חירום.
חשמל יקר חברת החשמל מחוייבת לקנות את החשמל בתעריפים שנקבעו מראש בין רשות החשמל והיזמים. תעריפים אלו גבוהים ביותר מפי 2 ממחיר החשמל המופק בשיטות האחרות ויגולגלו לאזרחים בתעריפי חשמל גבוהים.
צילום: עופר מגד
להבי טורבינה בהקמה בחוות עמק הבכא
לא ממש. ירידה לפרטים מראה שלא רק שהמחיר שאנחנו עומדים לשלם גבוה, גם התמורה צפויה להיות קטנה במיוחד.
-
ההספק המותקן של כל התכניות בגולן מסתכם בכ-1.5% מצריכת החשמל של ישראל (לפי נתוני הצריכה של 2018). בעוד שהביקוש עולה מדיי שנה, כושר הייצור מהרוח נשאר זהה, לפיכך התרומה רק תרד.
חשוב לשים לב שמדובר ב"הספק המותקן" כך שבשביל להגיע לכמות המזערית הזו כל הטורבינות יצטרכו להסתובב במלוא עוצמתן ללא הפסקה. מכיון שזה לא הולך לקרות, כמות החשמל שיתקבל בפועל יהיה נמוך בהרבה. -
מכיוון שבכוונת המדינה לנצל את כל הגז הטבעי שלחופיה, החשמל מהרוח לא יבוא במקום שימוש בדלקים מאובנים אלא כתוספת ולכן לא יקטין את כמות זיהום האוויר שנוצרת מהפקת אנרגיה.
-
הטיעון המרכזי של תומכי מדיניות הרוח היה כי יש שצורך בתמהיל אנרגיות, משמע, ביום שמש ובלילה כשהיא נעלמת, רוח. אבל כיום כבר ישנם פתרונות לאגירת אנרגיה ולכן כבר אין שום צורך בתמהיל.
-
אנרגיה ירוקה היא אנרגיה מקיימת לא פוגעת בסביבה, כיום כבר לא מעט גופים ביניהם המשרד להגנ"ס, החברה להגנת הטבע ומרכז השל לקיימות מראים שניתן לייצר כמויות גדולות מאוד של חשמל סולארי ממתקנים על גבי תשתיות קיימות.